מי שעיצבה את הטעם שלי בנשים הייתה עדי וינטר.
כבר בכיתה א’ אהבתי את עדי ואין לי מושג אם היא אהבה אותי בחזרה. אבל זה ממש לא משנה.
היא הייתה מושא אהבתי וזה הספיק לי.
לצערי, אחרי כמה שנים, היא טסה עם הוריה לשליחות בחו”ל ומאז לא ראיתי אותה. לפחות לא במציאות.
בדמיון ראיתי את עדי בהרבה מקומות במהלך חיי. המשכתי לחפש אותה בנשים אחרות שהכרתי….חיפשתי את מבנה הגוף שלה, חיפשתי את השיער שלה, את מבנה פניה.. אפילו את החיוך שלא אני זוכר מצוין.
מתישהו בשנות ה 80, סופי מרסו (“שגעון של מסיבה”) מאד הזכירה לי את עדי אהובתי…כך שסופי הפכה להיות יותר נגישה עבורי (צרפת לעומת אי שם).
דמותה של עדי תמיד נשארה שם ותמיד תישאר שם כדמות הנשית האידיאלית שלי…כאווטאר שאני מחפש או כאישה המושלמת 🙂
כמובן שעם השנים עוצב והשתנה הטעם שלי בנשים אבל דמותה של עדי, אהובתי הוותיקה, לא משה מתת המודע שלי.
ככה אנחנו עם מחשבות או אמונות שנטמעות בנו כאשר המוח שלנו מתפקד כספוג בגילאים מוקדמים מאד של חיינו.
אנחנו נאחזים באותן אמיתות כאילו הן האמת המוחלטת ומסרבים להרפות מהן במהלך כל חיינו.
למזלי, ההיאחזות העיוורת בחיפוש אחרי אהבת חיי לא הזיקה לי, לעומת אמונות מגבילות אחרות שיכולות להרוס אותנו ואת הקרובים לנו מבחינה רגשית או התנהגותית.
אמונות לגבי בן זוג, כסף, יחסים, הורים, ילדים, סגנון עבודה, מיניות, קשישים או רקע עדתי.
בכולנו יש מערכת אמונות שכזו. בחלקה היא מזיקה לנו ובחלקה משרתת אותנו.
אגב, גם כשהיא “מזיקה” לנו היא משרתת אותנו, מגנה עלינו ושומרת עלינו.
זה קטע כזה…אין בנו חלקים רעים. אין בנו חלקים שלא משרתים אותנו. כל החלקים שלנו רוצים בטובתנו…רק שברוב המקרים ה”טוב” הזה היא חרב פיפיות.
איזה אמונה מגבילה יש לכם ? אחת שאתם מודעים לה ויודעים שהיא לא מיטיבה אתכם?
מוזמנים לכתוב לי בוואטסאפ או בטופס צור קשר למטה
שלכם,
ספי דורי
מלווה תהליכי ריפוי עצמי.
מתמחה במשברי חיים ומלווה להחלמה ממחלות, טראומות, פחדים, פוביות וחרדות.
052-6100754
