| אורי זוהר גידל זקן ופאות, והתהדר בחזרתו בתשובה לדבריו. אך בקטע אחד לא הודיע על חזרה: בכך, שגרם בסרטיו להמוני צעירים להתמכר מסיגריות ולמות כתוצאה מכך. בהמשך נראה, כי מפיקים אחרים נהגו אחרת, ופרסמו דברי חרטה והתנצלות, ואף אזהרה מפני סצנות העישון שכללו בסרטיהם. העישון בסרטיו של אורי זוהר והשלכותיו בסרטיו, והבולטים שבהם ״מציצים״ ו״עיניים גדולות״, מציג אורי זוהר את העישון כתופעה רווחת, מקובלת, ובוודאי כתופעה שאיננה ראויה לגינוי. הסרטים נצפו על ידי בני נוער רבים במשך עשרות שנים. זוהר ידע זאת היטב. הקשר בין עישון בסרטים לבין התחלת העישון אצל צעירים הוא ברור ומוכח. מחקרים רבים נעשו על כך. ר’ למשל https://www.nytimes.com/2017/07/17/well/family/why-smoking-in-films-harms-children.html בארה”ב אף יש הנוהגים לסווג סרטים לצפיית נוער לפי רמת העישון בכל סרט. הכוונה היא לעצם היות העישון רווח בסרט המסוים, לאו דווקא בהקשר הספציפי בו מוצג העישון (אלא אם הוא מוצג בסרט לשם שלילתו, ולא זה המקרה). בישראל אף נחקק חוק האוסר על הצגת מוצרי עישון בפומבי לשם מכירתם, ועל קופסאות הסיגריות נאסר להשתמש בלוגו (סמליל) צבעוני, אלא בקופסאות אחידות בלבד. הכל כדי למנוע את הפיכת העישון למשהו מקובל ורווח בציבור – שזה בדיוק מה שעשה זוהר בסרטיו. אמנם לפני שנים, אך הוא מעולם לא הביע כל חרטה או הסתייגות. בסרטיו של זוהר נעשה יותר מאשר סתם הצגת העישון כמקובל. הוא מוצג גם ככניסה לעולם המבוגרים (יחד עם ביקור אצל זונה של אלטמן הקטן בסרט “מציצים”). הוא מוצג בהקשר חיובי לשימוש בו אצל ספורטאים (“עיניים גדולות”). ההקשר החיובי של הצגת העישון בסרטים האלה הוא ברור. סרטי עבר אלו עודם זוכים לצפייה נרחבת גם כיום, לרבות אצל ילדים וצעירים בכלל. בכתבת טלוויזיה במוצאי חג השבועות 5.6.22 (ערוץ 11) הראו צעירים שצפו בסרטי העבר 70-60 פעמים. זו תופעה רווחת. הסרטים מוקרנים גם כיום בהרחבה בימי חג, וקטעים מהם מובאים בהקשרים שונים. אחד המומחים לסרטים אמר בכתבה, שבסרטים האלה נוצרת למעשה תרבות ישראלית חדשה. כלומר: העישון הרווח בסרטים האלה הפך, כשלעצמו, חלק אינטגרלי של התרבות הזו. הנזק האמור חוצה איפוא את גבולות הזמן ומתממש גם כיום, עשרות שנים לאחר שהסרטים הללו מופיעים רק בהקרנות חוזרות. כאמור, הצגת העישון כך גורמת לילדים הצופים בה לעשן. כך שסרטי העבר גרמו לדור שלם, וכנראה ליותר מדור אחד, לגדול על העישון כתופעה המוצגת באופן חיובי ומאד מקובל ורווח. נוצר כאן נזק חברתי ובריאותי לעשרות שנים. פירוט הנזק הנגרם מהצגת העישון בסרטים אלו העישון הוא ממכר. רבים המנסים להפסיק ואינם מצליחים. הנערים (והנערות) שהחלו לעשן בגיל צעיר, נתקלים אחר כך בקשיי גמילה עצומים. מי שגרם, או גורם כיום, להם לעשן כתוצאה מצפיה בסרטים שהעישון נוטל חלק מהותי בהם, ואף מוצג כתופעה חיובית ומקובלת – יש לו חלק בכך. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, העישון הורג אחד מכל 2 משתמשים העושים זאת בדרך שהיצרן התכוון אליה. הכוונה היא לכך, שהעישון גורם להתמכרות קשה ולתמותה דווקא כשאין כל סטייה מהדרך המותווית, או הצפויה על ידי היצרן, לשימוש בסיגריות, והיא קורית בפועל כצפוי וכמתוכנן. זאת להבדיל מגורמי תמותה אחרים. למשל: תאונות דרכים נגרמות כשמשהו איננו מתבצע כפי שנדרש: הנהג נהג ברשלנות, תנאי הכביש היו לא תקינים, נהג אחר נהג ברשלנות’ היה פגם ברכב, או היה פגם בתחזוקת הרכב, וכדומה. בגרימת מוות ע״י נשק חם, המוות נגרם כתוצאה מכך שהיתה כאן כוונה של היורה או רשלנות מצידו. ואילו בסיגריות – המעשן אותן נוהג בסיגריה בדיוק באותה דרך שהיצרן התכוון וציפה שינהגו בה: כלומר, שייקח את הסיגריה וידליק אותה, וישאף את העשן. בדיוק אז ילכו לעולמם מחצית מן המשתמשים, באותה דרך צפויה, כאמור, לאחר התמכרות קשה וכתוצאה משלל שלם של מחלות שהעישון גורם להן בדרך זו או אחרת.. חזרתו בתשובה של אורי זוהר – לא כללה התייחסות לגרימת תמותה והתמכרות מעישון כתוצאה מצפיה בסרטיו כאשר אדם חוזר בתשובה, הוא אמור להבין שמשהו במעשיו הקודמים היה לא כראוי. כפי שנאמר בספרות ההלכה לגבי יום כיפור, התשובה הנעשית כלפי הקב״ה אין די בה. אלא על האדם לחזור בו במיוחד כלפי אחיו בני האדם. במקרה המסוים הזה, למרבה הצער לא כך נעשה. לא ראינו שזוהר פרסם איזו שהיא התנצלות, איזו שהיא הסתייגות. גם לא נמצא, בין הקטעים המזכירים בחיבה את אורי זוהר ועברו, דבר על כך שהכניס באופן כה מסיבי וחיובי את העישון לסרטיו. ניתן איפוא לשאול, לפי קני המידה ההלכתיים עצמם, האם יש לזוהר חלק בעולם הבא? כיצד נהגו מפיק סרטים אחרים שהכניסו עישון לסרטיהם, ונוכחו בתוצאות המבהילות? בניגוד לזוהר, מפורסמת חזרתו של התסריטאי ג׳ו אסתרהאז, יוצר הסרט ״אינסטינקט בסיסי״, ובו סצינת הפיתוי הארוטית המפורסמת של שרון סטון כלפי מייקל דגלאס, השוטר החוקר אותה. בהיות אסתרהאז על ערש דווי, הוא פרסם חרטה והתנצלות פומבית ארוכה ב׳ניו יורק טיימס׳ על מעשה זה של הקישור בין העישון לבין קטע סקסי. הניו יורק טיימס כותב, שיצרני הסיגריות היו כה מרוצים מהתוצאה של הקטע שהוכנס לסרט, עד שהוציאו לשוק מותג סיגריות שנקרא ״basic״. במאמר הדעה שלו אסתרהאז מתוודה ואומר, שהדבר דומה לאיום ברובה על ילד בן 14-12. אסתרהאז, שלקה בסרטן הגרון האופייני לתוצאת עישון, קורא למפיקי הוליווד להימנע מללכת בדרך פסולה זו. המתמכרים לעישון, גם כיום, הם בגיל הצעיר הזה. מומלץ לקרוא את מאמר החרטה הזה במלואו. כלומר: אסתרהאז לקח על עצמו אחריות, ובמאמר ראשי בעיתון אמריקני מוביל – ביקש סליחה, פנה לצופים, פנה לתסריטאים, וביקש להימנע מחזרה על הכנסת עישון לסרטים המעודד אותו. אין באמור כאן משום השוואה בין אחריותו של חילוני לבין אחריותו של חרדי. כך, ג׳ו אסתרהאז שהתחרט על מעשיו כשהכניס עישון בסרטיו, לא מצהיר על עצמו כשומר מצוות דת איזה שהן. הוא פשוט חזר בתשובה במובן זה, שהוא התנצל על מעשיו וקרא לעמיתיו המפיקים לא ללכת בדרך זו. אורי זוהר לא עשה כן כל השנים בהן חי כחוזר בתשובה. גם אילו היה נשאר חילוני ״למהדרין״, ומצהיר שהוא למשל מתחרט על הסצנות הארוטיות בסרטיו, אך לא על סצנות העישון, כי אז הוא לא עשה דבר כדי למנוע את תוצאות מעשיו. גם אם ניתן להניח, שבמובן קיום מצוות הדת שבין אדם למקום אורי זוהר קיים אותן, לא כך במסגרת קיום המצוות שבין אדם לחברו. לאחרונה פורסם על האמריקאים שמימנו את המשך סידרת הטלוויזיה ״טהרן״, שלא להכניס בה סצנות עישון. תוצאה זו הושגה לגבי הצופים בסדרה, בישראל ומחוצה לה. אורי זוהר נחשב לבעל השפעה בחייו, גם בחוגים החילוניים בהם החל אותם, גם בחוגים חרדים בהם סיימם. אך הוא לא ניצל את השפעתו באף אחד מהם כדי להביע חרטה, או לפחות להביע הסתייגות ולבקש שלא ללכת בדרך מסוכנת וממכרת זו, שהוא עצמו הוביל בה. השפעתו בחייו היתה רבה, אך לא נמצא כל פרסום בו ניצל אותה לשם תיקון העידוד לעישון בסרטיו, באף אחד מן החוגים בהם היה מקובל. יש דברים חיוביים הראויים להתפרסם עליו. אך המעשים השליליים גרמו לפגיעה באנשים רבים כל כך ולמשך זמן כה רב. חשוב לפרסם זאת. חשוב גם שהצופים בסרטים ובכלל בקטעים מצולמים יבינו, שהם חוזים במשהו מהונדס ומבוים, ושהמציאות שונה לחלוטין, לפחות בהקשר בו עסק מאמר זה: הצגת העישון בסרטים (ובתוכניות ריאליטי למשל) ותוצאותיה. |
האם אורי זוהר באמת חזר בתשובה?
מאת: עמוס האוזנר
מנוי חודשי לכל התכנים ב 9.90 ש"ח
