לאחרונה, השיח בישראל סביב הסמים השתנה. ישראל נחשבת בעולם למעצמה במחקר, פיתוח ושימוש בקנאביס לצרכים רפואיים. אפילו הפוליטיקאים הסתערו לאחרונה על קולות התומכים בלגליזציה. אבל אל מול עידוד הלגליזציה מסיבות רפואיות וכלכליות יש קולות שהלכו לאיבוד ומסתתרים מאחורי מסך עשן: אלו הם המכורים לקנאביס, האנשים שהניחו בצד את השאיפות, את הקריירה לפעמים אפילו מערכות יחסים, והתמסרו לשגרת עישון מזיקה.
לני כהן, בת 25, סיפרה כי הבינה שהיא מכורה רק לאחר שהתעלפה ברחוב. “זה היה לפני חמישה חודשים, וכנראה לא אכלתי הרבה והיה לי לחץ דם נמוך, הייתי עם חברים ועישנתי. פתאום הרגשתי שאני ממש מסטולה והתעלפתי ברחוב. התעוררתי עם כל השיניים הקדמיות שלי שבורות. עם השן מחוץ לפה”.
היא מעידה כי העלייה בצריכת הקנאביס הייתה הדרגתית. “התחלתי מגרם ועליתי לחמישה. בתקופה שהייתי מעשנת הכי הרבה הגעתי לגרם ביום. קמה, מגלגלת כל שעה וחצי ג’וינט. בערב כשהיו מגיעים אליי חברים אז כל חצי שעה בערך”.
מומחים בארץ ובחו”ל מסבירים שכמעט 10% מכלל מעשני הקנאביס מתמכרים. ככל שמתחילים לעשן מוקדם יותר, בגיל ההתבגרות, שיעור המתמכרים עולה. על פי מחקרים הוא מגיע עד ל-50% בקרב המעשנים הקבועים. חלקם יפנו לגורמים מקצועיים לבקשת עזרה.
הקנאביס גורם להפרשת דופמין במערכת התגמול במוח, אבל במינונים קטנים בהרבה מסמים אחרים. לחומר הממסטל, ה-THC, יש השפעה על המוח והגוף. אמנם, חוקרים עדיין לא יודעים מה בדיוק ההשפעה והאם היא מגדילה את הסיכוי להתמכרות, אך החדשות הטובות הן שההתמכרות היא ככל הנראה פסיכולוגית.
“הייתי חוזר אחרי ימי עבודה מאוד ארוכים גמור, מרוקן מאנרגיה. במקום שאני אעשה משהו שימלא אותי הייתי קם למחרת בבוקר, ובמין אנחה כזו של ‘עוד יום עכשיו'”, סיפר קובי צ’אוסקי, שמארגן קבוצת תמיכה לנגמלים, והוסיף: “קנאביס מאוד טוב בלנתק את מה שכואב לנו. אבל הוא גם מנתק את מה שעושה לנו טוב”.
