ועוד אחת.. ועוד אחת אחרי זה..
אפשר לעבור שנה בבריאות?
רק החורף מגיע ומטפטפים לנו מחלות, חיידקים, שפעות, נזלות, חיסונים והמוח שלנו מקבל זאת כמובן מאליו,וכמובן מיישם את הדרישה חורף= חולים ומחלות.. האם זה באמת הכרחי או שיש לנו אפשרות לעבור את החורף בבריאות ובשמחה, בלי חשש. ועל זה אני רוצה לדון.
“בחורף כולם חולים וגם אני”
באמת זו גזרה משמיים? ברגע שאדם אומר משפט זה הוא מכניס את עצמו ואת המערכת החיסונית לאקסיומה אני חייב להיות חולה ואכן “כאשר יגורתי בא לי”, הגוף הולך אחרי המחשבה מחליש את המערכת החיסונית ומהר מאד הצינון השפעת הדלקת וכו’ מגיעים תוקפים את הגוף והאדם מרגיש חולה, נהייה חולה. האם באמת זה מה שצריך להיות? לסבול, להרגיש רע, להיות מצוננים ועוד? ברגע שנשנה את התפיסה ונחליט שאנו בריאים וגם אם מגיע משהו נאפשר לגוף להתמודד מול הוירוס או החיידק לתקוף אותם ולמגר אותם ננצח את המחלה. הלא בשביל זה יש לנו מערכת חיסונית כל כך חזקה ויעילה. (ולמי שכבר לקח אנטיביוטיקה ופגע במערכת החיסונית מכל כיוון עדיין בשחרור מערכות אמונה וחיזוק הגוף אפשר לתקן את הנזק)
מחלה בהיבט הפיזי.
לפי הרפואה הקונבנציונלית מחלה נגרמת מחיידק או וירוס שהסתובב באזורינו, והאדם נדבק מהווירוס וכך הוא ‘נופל למשכב’- חולה. לגופינו ישנה מערכת חיסונית מאד משוכללת שתפקידה למגר את האויב. בדרך כלל המערכת החיסונית לא מתפקדת היטב וכך לא נותרה לנו ברירה אלא לקחת אנטיביוטיקה. ובזה אנו מנטרלים את המערכת החיסונית ולא מאפשרים לה להתמודד וללמוד לתפקד.
מחלה בתפיסה האנרגטית.
באופן עקרוני מחלה מגיעה למקום החלש אנרגטית, כלומר, היבט רגשי לא פתור, קונפליקט שלא עיבדנו ופתרנו אותו יוריד את רמת האנרגיה של האיבר וזה יגרום לחיידק או לוירוס להגיע להתרבות ולתקוף את המקום החלש אנרגטית. (אם המקום לא היה חלש אנרגטית מערכת החיסון הייתה מתקיפה את האוייב (חיידק או וירוס) ומחסלת אותו.)
הקונפליקט שגורם למחלה.
קונפליקט= עימות= נושא לא פתור, ארוע טראומטי שקרה לאדם מתי שהוא בימי חייו, סיכסוך או עימות עם עצמו ואחרים יגרום לאזור החלש אנרגטית להיתקף על ידי החיידק. שימו לב! המקום יהיה קשור לנושא הבעייתי בהיבט הרוחני. ברכיים- פחד או בעיה בהתקדמות בגמישות בחיים. כפות רגליים- יציבות. גרון תקשורת מילולית רגשית וכו’, (יש לזכור שכל אדם ואדם הוא ישות בפני עצמו וחשוב להתדיין עימו איך זה קשור אליו ולא להנחית תפיסות עולם שלנו.)
המערכת החיסונית של האדם.
לאדם יש מערכת הגנה חיסונית משוכללת ביותר. שהרמטכ”ל שלה יושב בבלוטת התימוס (הרת) בחזה עליון מתחת לעצם החזה בין שתי הריאות. התימוס מתאם בין האויב הפולש לכלי הנשק איתם נשתמש בכדי לחסל את האויב. (לכל טיל יש תפקיד משלו) בלוטת התימוס יוצרת את התאום ומפעילה חלקים- איברים מסוימים המתאימים לאויב הפולש.
השפעת הרגש+ הקונפליקט הלא פתור על המערכת החיסונית.
הרגש והקונפליקט ככל שהם יותר משמעותיים במודע או בתת מודע ייגרמו למערכת החיסונית לעבוד פחות יעיל וטוב. המחקרים מראים שכשאדם שמח באמת מערכת החיסונית תעבוד פי שש מהממוצע וכשאדם עצוב ודכאוני המערכת תעבוד בשישית מיכולתה. (הבדל של אחד חלקי שלושים ושש) לכן כמובן הפיתרון האולטימטיבי הוא לשחרר חסימות וקונפליקטים לא פתורים שמלווים אותנו לאורך שנים. כך הגוף יוכל להתמודד מול האויב ולמגר אותו= בריאות.
הפתרון הקונבנציונאלי- אנטיביוטיקה.
ברפואה הרגילה הפתרון לחיידקים הוא נטילת אנטיביוטיקה. כל פעם שמזהים שיש חיידק נוטלים אנטיביוטיקה (תרופה שבאמת הצילה מיליונים יעילה וטובה. כשאנו לוקחים אנטיביוטיקה אנו לא מאפשרים למערכת החיסונית שלנו ללמוד ולהכין את הנשק שלה מול החיידק וכך אנו פוגעים במערכת החיסונית. (היום המחקרים מראים שככל שהמערכת החיסונית התמודדה בגיל צעיר עם יותר סוגים של אויבים כך היא יכולה להתמודד יותר טוב באירועים מאירועים שונים)
חיזוק המערכת החיסונית.
אפשר לחזק את המערכת החיסונית בתור עזרה ראשונה, כלומר רק כשמרגישים קצת לא טוב ישר לעבוד על המערכת החיסונית. יש כאלו שיציעו ויטמין C או מאכלים מסוימים כגון שום בצל ועוד. אני מציע משהו קל ומהיר. התיקון הוא תפיחות על בלוטת התימוס (חזה עליון) בזוגות, והרבה פעמים. לחזור על תהליך הטפיחות עד שמרגישים הקלה ויותר. אפשר גם לעסות את עצם החזה- הסטרנום הלוך וחזור הרבה פעמים. זה מתאים לכל אחד בכל גיל ובכל מצב. בנוסף לזה רצוי מאד לשנות את התפיסה שמחלה זה חלק מהחיים וכל חורף היא צריכה להגיע ולהזמין אותה אל חיינו.
אזהרה לסיום.
תרגיל זה הוא מצוין אבל יש להתחיל אותו שרק שמים לב שקצת מרגישים לא טוב כלומר החום עדיין נמוך ויש תחושה לא נעימה באזור. אל תחכו שהחום עולה והדלקת כבר מפותחת. במצב זה יש ללכת אל הרופא להיבדק וייתכן במקרים של חוסר ברירה מוחלט צריך להשתמש באנטיביוטיקה.
סיפור.
בהיותי ילד קטן לקחתי הרבה מאד פעמים אנטיביוטיקה. אמי הייתה אחות ותשומת הלב שקיבלתי ממנה הייתה דרך מחלות מעניינות ביותר (שפעת זה לא מספיק יעיל) עד גיל 18 סבלתי מכל מיני מחלות לקחתי תרופות ועברתי טיפולים וניתוחים שונים ומשונים. כשהגעתי לצבא שבע תרופות ואנטיביוטיקה (ואת הטירונות עשיתי באחד המקומות הקרים בארץ) התחילו לי שוב כאבים וקיבלתי החלטה שיותר אני לא נוגע בכל התרופות. ואכן מאז הכול נגמר ולא נגעתי יותר אף פעם באנטיביוטיקה. אני מספר זאת בכדי להבין שכל אחד ואחד יכול לעשות את השינוי, גם אם זה קשה.
וסיפור נוסף לפני 16 שנים לאשתי היה זיהום אחרי לידה שנראה לא במצב טוב. הגעתי איתה לרופא המשפחה שלנו ואמרתי לו שאשתי צריכה אנטיביוטיקה. הרופא הגיב ישר מה אתה אומר דבר כזה? ואמרתי אכן כן. אחרי שהוא בדק הוא אמר זה לא אנטיביוטיקה זה בית חולים, התפשרנו אל אנטיביוטיקה ואכן האניביוטיקה הצילה את המצב.
ההבטחה.
מה שאני מציע להתמודד מול הפולשים זה עבודה קשה וארוכה, זה לא פתרון קסם אבל מי שיתמיד בדרך יעבוד ויתרגל על עצמו ועל משפחתו הקרובה יחוש את התוצאות מהר.
כמובן במידה ולא פתרנו את הקונפליקט יהיה לנו קשה בכל דרך לתקן את המחלה ואם נתקן היא תחזור שוב כיוון שהמקום עדיין חלש אנרגטית. בד בבד עם טפיחות על התימוס מצאו דרך לסגור את מעגל הקונפליקטים.
ואם עדיין לא הפנמתם את האזהרה קראו אותה בשנית בהטעמה.
שלכם,
יוסי גולד
