האם תווי הפנים שלנו אומרים לנו משהו על הפנימיות שלנו? מה אנו יכולים ללמוד על דפוסי ההתנהגות שלנו ושל האחר דרך תווי הפנים, בזמן מתח???
ללמוד לקרוא את עצמנו ואת הזולת בכדי ללמוד להכיר את עצמנו ואת האחר זו המשימה כנסו וראו איך אפשר.
יצחק שנהר בשירו אומר
“שתי אורות בליל בליל בליל
לי רומזים רומזים פתאום
מה אומרות עינייך עינייך עינייך
בלי לומר עד תום עד תום”
האם העיניים וכלל תווי הפנים של האדם מבשרים ומלמדים אותנו משהו על האדם או זה “סתם” תורשה שקיבלנו מדורות קודמים? האם תווי הפנים שלנו מלמדים אותנו מה יש לנו בפנים ההתנהגות הפנימית שלנו בזמן מתח?
יהיה מעניין לבדוק האם תווי הפנים שלנו יכולים ללמד משהו על עצמנו? להוסיף משהו למודעות העצמית שלנו? מעניין להסתכל ולהיווכח.
מופיע מדרש על משה רבינו במדרש מסופר שמלך הכושים שלח למחנה ישראל צייר שיצייר את משה על מנת להכיר אותו (בעזרת הציור) ולהכיר איך להתמודד איתו על פי תווי פניו, כלומר, לנתח את אופיו בתורת הפרסונולוגיה המדרש ממשיך שהצייר חזר עם וחכמיו ניתחו את תווי הפנים ואמרו על משה שעל פי תווי פניו משה הוא כעסן ולא למנהיג. בסופו של דבר אומר המדרש שמשה עבד, תיקן ושלט על תכונותיו (חוץ מהפעמים שהכעס יצא…)
מדרש לא כל כך קדום זה (תפארת ישראל) מאשר את הטענה שתווי הפנים אכן אומרים לנו על אופיו של האדם, ויותר מכך, תווי הפנים מייצגים תכונות מסוימות שטבועות האדם, או כמו שקוראים לזה במוח אחד דפוסי התנהגות שהאדם פועל לפיהם בזמן מתח. ובמצב של “עבודה על המידות” כמו משה בסיפור אפשר להגיע למקום חדש מעניין ורגוע, שלא על פי דפוסי ההתנהגות.
בארה”ב פיתח דניאל וויטסייד, אחד מיוצרי מוח אחד, ביחד עם הוריו מדע הנקרא פרסנולוגיה, כלומר, הקשר בין תווי הגוף ובעיקר תווי הפנים לאישיותו של האדם. מדע זה דניאל הוכיח בצורה ניסויית, ונתן לה אישור סטטיסטי.
במוח אחד אנו משתמשים בתכונות אלו של האדם לכמה יישומים.
א. להכיר את האני העצמי.
ב. להגיע למודעות גדולה יותר
ג. לעזור לאדם למצוא את יתרונותיו.
ד. להכיר בתכונות שהאדם למד להכחיש
ה. לדעת איזה תכונות גורמות למתח במערכות יחסים.
ו. לקבל את עצמנו ולהתחיל לעבוד מבחירה ולא מדפוסי התנהגות.
ובכל אופן תווי הפנים לא נועדו בשביל לשפוט את האחר אלא לקבל את המבנה הייחודי שלו.
לכל אדם ואדם (חוץ מתאומים זהים) יש את המבנה הגנטי הייחודי שלו שאין שני לו בעולם, המתבטא את ייחודיותו בעולם, את מהותו, רוחניותו, והמתנה שבשבילה הוא הגיע לעולם.
אם נכיר את ייחודיות זו יקל עלינו למלא את המטרה שלשמה הגענו לעולם.
תווים נשיים וגבריים. יש בתווי הפנים תווים שאיתם האדם נולד. במהלך התפתחות האדם והתבגרותו ובעיקר בגיל ההתבגרות תווי הפנים משתנים מתחדדים ומתעצמים לא רק בהתאם למבנה התורשתי שלו אלא בהשפעת האירועים שעוברים עליו בחיים.
לתינוקות יש יותר תווים נשיים שמשדרים געו בנו רחמו עלינו וטפלו בנו. ככל שהאדם מתבגר הוא מסגל לעצמו תווים של גברים, תכונות של גברים. (גם נשים, בחלקן מסגלות תווים של גבר, בעיקר כיום שהן תופסות תפקידי ניהול. לעומת זאת יש גברים שנשארים להם חלק מתווי הפנים הנשיים) שימו לב: אין כאן הפלייה בין גברים לנשים, אלא מבחינה סטטיסטית יש הבדל, כנראה יש גם הבדלים נוספים…
על פי שיטת מוח אחד ניעזר בתווי פנים על מנת להכיר את האדם ונשחרר מתח על נושאים לא פתורים, שקשורים לקבלת האינדיווידואליות האינסטינקטיבית של כל אדם ואדם. כן נוכל לקבל את האחר תוך תובנה עמוקה שזה הוא מי שהוא. (תמיד אפשר לעבוד על שינויים אבל חשוב ללמוד לקבל את האחר.
קבלת האחר והשונה מאיתנו חשובה לנו גם על מנת לקבל אותו, וכן, גם על מנת שנוכל לקבל את עצמנו, מהותנו ואת השונה שבנו.
תכונות שאנו מסתכלים עליהן קשורות למבנה הגולגולת, מבנה המצח, צורת הגבות, העיניים, אף, לחיים, מבנה הלסתות, הסנטר, מיקום האוזניים, עובי העור ועוד.
אשמח לקבל שאלות ספציפיות.
ואסיים בקטע מנאום של הצ’לן המפורסם פאבלו קזאלס בנאום שהוא נאם באו”ם.
אתה נהדר
כל שנייה שאנו חיים היא רגע חדש וייחודי ביקום, רגע שלא יחזור…
ומה אנו מלמדים את ילדינו?
אנחנו מלמדים אותם ששתיים ועוד שתיים הם ארבע, ופריז היא בירתה של צרפת.
מתי נלמד אותם על עצמם?
עלינו לומר לכל אחד מהם: האם אתה יודע מה הינך?
אתה נהדר.
אתה מיוחד.
בכל השנים שחלפו לא היה ילד אחר כמוך.
הרגליים, הידיים, האצבעות שלך, הדרך שבה אתה זז.
אולי תהפכו לשייקספיר, למיכאלאנג’לו, לבטהובן.
אתם מסוגלים לעשות הכל. כן אתם נהדרים.
וכאשר תגדלו, האם תוכלו לפגוע במישהו אחר, שהוא נהדר, ממש כמוכם?
עליכם לעבוד, על כולנו לעבוד, כדי להפוך את העולם ראוי לילדיו.
מתוך הספר “סיפורים שמחממים את הלב”
ובאמת המסר כאן הוא כל אחד יחיד ומיוחד, אין אף אחד בעל מבנה גנטי זהה לאחר, ולכן האדם טוב לו שילמד את הייחודיות שלו.
בהצלחה ואור,
יוסי גולד.
